פרידנזון ש י רותים לוגסט י ים, הובלה, פרוייקטים בתעשיה בע"מ נ' כרמל אולפינים בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 10,549 ₪ וזאת בגין נזקים אשר נגרמו למשאית התובעת בתאונה מיום 19/2/09 (להלן: "התאונה").

2.לטענת התובעת, במועד התאונה הגיע נהג המשאית מר רוני רוזנבלום שנהב (להלן: "נהג התובעת") למפעל הנתבעת על מנת למלא את המשאית בסחורה. כאשר עבר נהג התובעת את הליכי השקילה הגיע למחסום שער המפעל והעביר את הכרטיס המגנטי שלו בסורק. הואיל ושני השערים ירדו והיה אור ירוק ברמזור המאשר כניסה למפעל, התחיל נהג התובעת בנסיעה איטית לתוך המפעל. לפתע, מסיבה שאינה ידועה, ירד המחסום בעל שני המוטות כאשר נהג התובעת היה קרוב אליו וחסם את דרכו. על מנת למנוע התנגשות עם המחסום החזותי עצר נהג התובעת את המשאית ולפתע הרגיש שהוא והמשאית מתרוממים באוויר. כשירד מהמשאית נדהם לגלות שהמחסום התת-קרקעי התרומם והתנגש בחלק התחתון הקדמי של המשאית וגרם נזק למשאית.

3.לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. בשער המפעל קיים רמזור בעל שני צבעים: ירוק ואדום, בצירוף הוראה לנהג להיכנס רק כאשר הרמזור ירוק. רכב המבקש להיכנס עוצר לפני השער לאחר שאושרה הכניסה ולאחר מכן על ידי לחיצה על כפתור המערכת נכנסת למצב תפעול אוטומטית או שמתחילה פעולתה על ידי העברת כרטיס מגנטי. המחסום הטמון יורד, מחסום הזרועות עולה, האור האדום מתחלף לירוק ורק אז על הנהג להכניס את הרכב למפעל. בעת מעבר הרכב בצד הפנימי של המפעל מופעלים פסי דריכה מגנטיים המניעים את פעולת סגירת השערים. פגיעות המחסום הטמון ברכב יכולות להיווצר כתוצאה מכך כי הנהג המסיע רכב לעבר השער מנסה "להזדנב" אחר רכב אחר כאשר הרמזור מראה אדום והמחסום הטמון נמצא במצב עלייה וכן בנסיבות נוספות אשר בהן לא פועל הנהג בהתאם להוראות. בענייננו נהג התובעת לא פעל בהתאם להוראות. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח תביעתה ועל כן דין התביעה להידחות.

4.בדיון אשר התקיים בפניי היום העידו נהג התובעת וקצין הביטחון של הנתבעת מר אליהו פרץ. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

5.לאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי את טענותיהם, עיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו ובהתחשב במכלול הראיות אשר בפניי, עולה כי דין התביעה להידחות.

6.עדותו של נהג התובעת מהווה עדות יחידה כמשמעה בפקודת הראיות. עדות יחידה זו יש לתמוך בסיוע של ממש על מנת שניתן יהא לקבל רק לפיה את התביעה. במקרה דנן לא שוכנעתי כי קיים חיזוק לטענות התובעת. נהפוך הוא, עולה כי קיימות סתירות ואי דיוקים רבים בגרסת התובעת באופן המחליש את גרסתה והפועל לחובתה.

7.בין הסתירות ניתן למצוא את תיאור התאונה כפי שהובא על ידי נהג התובעת בדיון בפניי למול התיאור בכתב התביעה (עמ' 2 ש' 23-30 לפרוטוקול למול סעיף 7 לכתב התביעה). במסגרת תיאור זה בדיון אשר בפניי העיד נהג התובעת כי "הרמזור לא עניין אותי. לא התייחסתי אליו", זאת כאשר נשאל ביחס לאור ברמזור. מאידך, בכתב התביעה טענה התובעת כי "היה אור ירוק ברמזור", טענה המהווה סתירה לעדות האמורה. עדות זו בדיון כשלעצמה, מעבר לסתירה שבה, מחלישה את גרסת התובעת גם בהתייחס לתוכן שבה, שכן ההיגיון הסביר מצביע על כך שבטרם כניסה למפעל ובפרט בהתחשב בנוהלים, אשר פורטו גם על ידי התובעת, צבע הרמזור הינו מהותי בנהיגת נהג משאית בבואו להיכנס למפעל.

8.סתירה נוספת עולה גם מעדותו של נהג התובעת למול המסמך אשר צורף כנספח למוצג ת/1, שהינו "טופס הודעה ותביעה על מקרה תאונה" שהוגש מטעם התובעת למבטחת. מדובר במוצג אשר התובעת עצמה ביקשה לצרפו. בטופס תוארה התאונה כדלקמן: "נהג החברה עמד במחסום כרמל אולפינים, תוך כדי עמידה התרומם המחסום התת-קרקעי ופגע בגריל קדמי. יש תמונות". תיאור זה אינו עולה בקנה אחד ומהווה למעשה גרסה נוספת מעבר לשתי הגרסאות שהועלו כפי שפורט לעיל בכתב התביעה ובעדותו. על פי התיאור מדובר בעמידה ולא בנסיעה בהתאם לשתי הגרסאות הנוספות. כמו כן, בטופס זה לא צויין מי לדעת התובעת אשם בתאונה, דבר אשר פועל לחובת התובעת כאשר הטופס מוגש מטעמה. בהקשר זה יצויין כי נהג התובעת הודה כי שוחח עם הנרי אשר מילא טופס זה בהתאם למפורט בו (עמ' 4 ש' 30 לפרוטוקול).

9.בנוסף עולה סתירה מהאמור בסעיף 10 לכתב התביעה לבין תיאור נהג התובעת לפיו המשאית התרוממה באוויר (עמ' 3 ש' 10-15 לפרוטוקול). בעניין זה יצויין כי לאחר שהודה נהג התובעת בכך שהמשאית התרוממה, חזר בו בעניין זה בשאלה נוספת בעניין (עמ' 3 ש' 21-22 לפרוטוקול).

10.זאת ועוד, אי הבאת עדים רלבנטיים פועלת לחובת בעל הדין אשר נמנע מהבאתם. בענייננו ציין נהג התובעת כי עובדי הביטחון ושני השומרים ראו את התאונה (עמ' 4 ש' 6-11 לפרוטוקול). שעה שהיו עדים לתאונה, כך לגרסת התובעת, ולא זומנו לתמיכה בגרסתה, הרי שהדבר פועל לחובתה. מהחקירה עלה כי לא היתה כל מניעה לזמנם לעדות. בהקשר זה אין בידי לקבל את טענות התובעת לפיהן על הנתבעת היה לזמן עדים מטעמה לאופן בו ארעה התאונה, לתיעוד התאונה או להמציא מסמכים נוספים לחיזוק גרסתה, שכן, כאמור, הנטל רובץ לפתחה של התובעת ועליה היה לעשות לזימון כל עד או מסמך אשר לטענתה היה אמור לחזק את גרסתה.

11.בניגוד לסתירות אשר עלו בגרסת התובעת, הרי שתצהירו של מר פרץ לא נסתר. בהתייחס לתמונות אשר הובאו מטעם התובעת, הרי שלא שוכנעתי לכאן או לכאן בטענה כי יש לראות באופן הפגיעה כפי שמצולמת חיזוק לגרסת התובעת דווקא ועל כן, בהתחשב בנטל המוטל על התובעת להוכיח את מלוא גרסתה, הרי שאין בכך סיוע של ממש. בהתייחס למוצג נ/4, הרי שממנו עולה כי חלפו כ-3 דקות בין המועד בו נשקל רכב קודם אשר נסע לפני רכב התובעת לבין המועד בו נשקל רכב התובעת. מכאן שהדבר מהווה חיזוק לגרסת הנתבעת בהתייחס לאופן נסיעת נהג התובעת בכניסתו למפעל הנתבעת.

12.מכל האמור לעיל ומשהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה בדין האזרחי להוכיח תביעתה, דין התביעה להידחות.

13.התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 4,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

14.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"א, 11 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: